מֶטָמוֹרְפוֹזָה
זה לא בסדר...
מַה קָרָה לִידִידֵנוּ, מָה הָיָה לוֹ בְּמַפְתִּיעַ,
שֶׁהַיּוֹם בְּרֵישׁ גְּלֵי אֵין חָזוּתוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
אֶת חָטְמוֹ זוֹקֵר אֶל עָל הוּא, לֹא מַחֲזִיר בִּרְכַּת "שָׁלוֹם"? –
הוּא – הֵידָד! – בַּטֵּלֵוִיזְיָה בְּשָׁעָה טוֹבָה הוֹפִיעַ!
פֶּתַע כָּל חַבִיבוּתוֹ כְּמוֹ נֶעֶלְמָה, חָלְפָה, נָגוֹזָה;
אֵין הַחֶלֶד לְדִידוֹ, אֶלָּא עוֹלָם שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין.
אֵיךְ מוֹפָע בַּטֵּלֵוִיזְיָה – הֶהָיִיתָ מַאֲמִין? –
מְחוֹלֵל בְּבֶן אֱנוֹשׁ תּוֹךְ יוֹם אֶחָד מֶטָמוֹרְפוֹזָה?..
"בּוֹא נֵשֵׁב, תִּשְׁמַע סִפּוּר!" – כָּכָה בְּאֹרַח לֹא פוֹרְמָלִי
לוֹ הִצַּעְתִּי עֵת זָחוּחַ הוּא הִפְסִיעַ לִקְרָאתִי.
בְּחַסְדוֹ עָצַר מִלֶּכֶת, כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה טוֹבָה לִי,
הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּבוּז, אַךְ הֶאֱזִין לְנָרָטִיב.
"זֶה סִפּוּר קָטָן, שֶׁלֶּקַח לְהָפִיק רָאוּי, עַל כֶּלֶב.
מֵחַיֵּי עֲדַת כְּלָבִים הָלַךְ הַנָּ"ל וְהִתְאַכְזֵב,
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד בָּהִיר פָּסַק בְּהַחְלָטָה מוּשְׂכֶּלֶת:
דַּי! אָמִיר עַתָּה דָּתִי מִדַּת כְּלָבִים לְדַת זְאֵב!
לֹא חָשַׁב שׁוּב פַּעֲמַיִם, פְּעָמָיו שָׂם אֶל הַיַּעַר;
מִנְהֲגֵי הַזְּאֵבִים לָמַד הַכֶּלֶב מִקָּרוֹב.
שָׁם שָׁנָה, אוּלַי שְׁנָתַיִם, חִישׁ חָלְפוּ עָלָיו כְּיַעַף...
יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט לָשׁוּב וּלְלַמֵּד כַּלְבֵי כְּפָרוֹ
אֶת דַּרְכֵי הַזְּאֵבִים, שֶׁכֹּה יָפוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת הֵן,
וּכְמוֹתָם אַף הוּא אָצִיל, אָנִין, רָגִישׁ וְאַף נָאוֹר.
כְּמִנְהַג הַזְּאֵבִים הָיָה מוֹשִׁיט חָטְמוֹ אֶל חֹטֶם,
וְנִמְנַע מִדֶּרֶךְ כֶּלֶב לְהָרִיחַ מֵאָחוֹר.
כָּךְ בֵּרֵךְ הוּא כֶּלֶב-כֶּלֶב בְּכָבוֹד וּבְּאֵין מַפְרִיעַ,
עַד אֲשֶׁר, בְּבוֹא תּוֹרוֹ, עִקֵּם חָטְמוֹ זְקַן הַכְּלָבִים:
'אוֹתְךָ אֶזְכֹּר עוֹד מִנִּי אָז; אַתָּה יָכוֹל לִי לְהָרִיחַ
בְּלִי נִימוּס, בְּלִי גִנוּנִים, הַיְשֵׁר מִתַּחַת לִזְנָבִי' "...
